#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. א הכשר חצר במה, וכיצד הלכה?	לרבי שני פסים (וס&quot;ל כר' יוסי שכל פס ג'). לחכמים פס אחד ד' ואם יעשה שני פסים משהוא גם יועיל, רב נחמן פסק כרבי ור' יוחנן כחכמים.(על פי רש&quot;י. אבל תוס' פ' שלרבנן פס אחד משהוא, ולרבי או פס ד' או שני פסים משהוא, וכן פסקו רב נחמן ור' יוחנן) </p>	עירובין יב.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. ב לשון ים שנפרץ לחצר. האם ממלאים ממנו, והאם מטלטלים בחצר	למלאות: בפחות מעשר - מותר, יותר מעשר - רק אם עשה מחיצה גבוה י'. י לטלטל: מותר אפ' ביותר מעשר, אם יש גידודי. (ע' בתוס' כמה פ' מה החילוק בין למלאות לטלטל).</p>	עירובין יב.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: א איזה מבוי ניתר בלחי וקורהאיזה חצר צריכה דוקא פס ד' או שני לחיים? </p></p>	מבוי שארכו יותר מרחבו ואפ' במשהוא ובתים וחצרות פתוחים לתוכו, ניתר בלחי וקורה, אבל אם רחבו יותר מארכו, דינו כחצרחצר, דוקא שרחבה יותר מארכה, אבל ארכה יותר מרחבה דינה כמבוי.</p>	עירובין יב:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: א מבוי שאינו ראוי לשיתוף והכשירו בלחי או בקורה האם הזורק לתוכו חייב ומדוע?	רב יהודה ורבה סוברים שלחי משום מחיצה וקורה משום היכר, לכן אם הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב שיש ג' מחיצות, ואם הכשרו בקורה פטור. רבא סובר ששניהם משום היכר ובשניהם פטור. (וי&quot;ג שמחליפים את רבה ורבא).</p>	עירובין יב:		א'
